פרשת פגסוס מטלטלת את פולין: "מסרו לישראל מידע רגיש"

לפי הודעת התביעה, הלשכה המרכזית למאבק בשחיתות, CBA, לא החזיקה בסיסמאות לחלק מחשבונות הניהול של המערכת, וכמה מרכיביה נותרו בשליטת חברת הסייבר הישראלית שייצרה אותה. למשל, רכיב השרת ששימש להדבקת טלפונים היה בשליטתה הבלעדית. הדבר מנע מהשירות הפולני לבדוק באופן עצמאי את מלוא תהליכי העברת המידע ואחסונו.

ברדיו הציבורי הפולני דווח היום כי הנתונים עברו דרך רשת שנועדה להסוות את נתיב התקשורת, וכללה שרתים במדינות שונות. הרשת נוהלה בידי חברת הסייבר הישראלית והייתה מחוץ לשליטת CBA. מומחי ABW זיהו גם כתובות IP זרות ששימשו את המערכת להעברת מידע.

עוד נמצא כי התמיכה הטכנית ועדכוני התוכנה בוצעו באמצעות חיבור מרחוק, בזמן שפעולות המעקב נמשכו. במהלך העבודות האלה קיבלה היצרנית הישראלית גישה מלאה למערכת, לרבות אפשרות לשנות את התוכנה ואת הגדרותיה. עם זאת, המומחים הדגישו כי חוות הדעת אינן קובעות שהחברה אכן ניגשה לחומרים ממעקבים מסוימים. כלומר, בהודעת התביעה אין קביעה חד-משמעית שהמידע נמסר לשירותי המודיעין הישראליים.

לפי הדיווחים בכלי התקשורת הפולנים, הבדיקה כללה ניתוח מסמכים ובחינה של מערכת פגסוס במטה CBA. הממצאים נכללו בשלוש חוות דעת שנכתבו במהלך החקירה וסווגו תחילה ״סודי ביותר״. חלקים מהן הותרו לפרסום, וכעת נחשפו לציבור.

הבדיקה תיארה גם את היקף המידע שהמערכת אפשרה לאסוף מטלפונים ללא ידיעת בעליהם: הודעות, תכתובות באפליקציות, דואר אלקטרוני, תמונות ונתוני מיקום. פגסוס אפשרה להגיע גם להודעות שנשלחו לפני תחילת המעקב ונשארו במכשיר, להפעיל את המיקרופון והמצלמה ולצלם את המסך. המידע שנאסף נשלח בצורה מוצפנת לשרת המערכת.

ראש הממשלה הפולני, טוסק, הגיב לממצאים בסרטון שפרסם הבוקר. לפי Onet, הוא הגדיר את פרשת פגסוס כאחת השערוריות הגדולות בתולדות פולין מאז נפילת הקומוניזם, והאשים את השלטון הקודם ברכישת כלי שלא היה בשליטתו המלאה. ״האנשים שהיו אחראים לצדק ולביטחון המדינה מסרו לידי ישראל אלפי נתונים רגישים של אזרחים פולנים, בלי שהייתה להם שליטה על כך״, אמר.

ראש הממשלה הזכיר תשלום של יותר מ-30 מיליון זלוטי לחברה הישראלית, וציין כי 25 מיליון זלוטי למימון הרכישה הגיעו מ״קרן הצדק״, שנועדה לסייע לנפגעי עבירות. לפי חלק מהדיווחים, טוסק טען גם שהחוזה אסר להפעיל את המערכת נגד מספרי טלפון מרוסיה, בלארוס וקוריאה הצפונית - מגבלה שלדבריו מערערת את ההסבר שלפיו הרכישה נועדה להגן מפני שירותי מודיעין זרים.

שר המשפטים הפולני, ז’ורק, אמר כי הממצאים מצביעים על סיכון לביטחון המדינה. ״זו לא הייתה מלחמה בפשיעה. זו הייתה חשיפה של ביטחון הרפובליקה לסכנה״, כתב. הוא הזכיר את החשדות הפליליים נגד ראשי שירותים לשעבר וקרא למיצוי האחריות בבית המשפט.

במקביל, ועדת החקירה הפרלמנטרית הציגה היום את הדוח מעבודתה. יו״ר הוועדה, מגדלנה סרוקה, האשימה את השלטון הקודם בהטעיית בתי המשפט ובהפעלת פגסוס נגד שופטים, תובעים, אנשי שלטון מקומי ופוליטיקאים מהאופוזיציה. היא אמרה שהוועדה מכירה בצורך לצייד את השירותים בכלים מתקדמים, אך מתנגדת לאופן שבו הופעלו בפרשה הזאת.

עד כה הוצגו חשדות נגד שבעה אנשים. ראשי CBA, ABW ושירות המודיעין הצבאי הנגדי, SKW, לשעבר חשודים בהפרת חובותיהם בנוגע להפעלת המערכת ללא אישור אבטחה נדרש ולהגנת המידע המסווג. סגן ראש CBA לשעבר חשוד בהעברה בלתי חוקית של חומרי מעקב אחר עורך הדין רומן גירטיך, לרבות מידע מוגן בסודיות משפטית. שלושה אנשי CBA נוספים חשודים בקידום מעקבים ללא בסיס, באיסוף מידע ללא סמכות ובהטעיית תובע ושופטים.